החוק לעידוד השקעות הון והשפעתו על יישובי הפריפריה
17 ביולי 2016
החוק לעידוד השקעות הוןפורסם לראשונה בתאריך 15/09/1959
במטרה לעודד הקמת תעשיה במדינה הצעירה. במשך השנים הועברו תיקונים רבים לחוק כמו התיקון בתאריך
5/11/2012
- תיקון מס' 69 והוראת שעה
המשרד המופקד על יישום החוק הוא משרד הכלכלה והוא זה המעניק את ההטבות. כך מוצג הנושא באתר משרד הכלכלה:
"מטרות החוק: עידוד השקעות הון באזורי עדיפות לאומית, קידום יוזמות כלכליות תוך מתן עדיפות לתעשיות מתקדמות וחדשניות וחיזוק אזורי פיתוח
החוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959 נועד לעודד השקעה בתעשייה בישראל באזורי עדיפות לאומית. מטרותיו, כאמור בפתיח, הן לעודד השקעות הון באזורי עדיפות לאומית, לקדם יוזמות כלכליות תוך מתן עדיפות לתעשיות מתקדמות וחדשניות, ולחזק אזורי פיתוח. כל אלה - על מנת לשפר את כושר הייצור של המשק, לשפר את יכולותיו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה הבינלאומית וליצור תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא. לשם כך קבע החוק סיוע במענקים ובהטבות מס"
גיא נבון ורוני פריש שהתפרסם בשנת 2009 "השפעת החוק לעידוד "ניתוח אמפירי בנתוני מיקרו" ה
התברר כי החוק אינו משיג את מטרתו וכספי מדינה עוברים לכיסי גורמים שונים בלי שתרמו לחיזוק היישובים והתעשייה בפריפריה.
התברר כי החוק אינו משיג את מטרתו וכספי מדינה עוברים לכיסי גורמים שונים בלי שתרמו לחיזוק היישובים והתעשייה בפריפריה.
ציטוט מהמבוא:
"המחקר בוחן את השפעת המענקים על הפריון בתעשייה בשנים 1999-1990, ואת השפעת מענקי ההרחבה והטבות המס על סך ההשקעה והתעסוקה במפעלי התעשייה
מצאנו שמענקי ההרחבה אינם תורמים להגדלת ההשקעה והתעסוקה"
עורכי המחקר זהירים בלשונם. עיתונאית כלכליסט נעמה סיקולר בכתבה מתאריך 3/8/2009 לא מנסה להיות זהירה בלשונה:
"החוק לעידוד השקעות הון נכשל
"החוק לעידוד השקעות הון נכשל במרבית המטרות העיקריות שלו - הוא אינו מעודד תעסוקה במפעלים גדולים, אינו מקדם השקעות של החברות מקבלות המענקים ואינו תורם לעידוד התעשייה בפריפריה. במקרים היחידים שבהם כן נרשמה תרומה לתעסוקה נדרשה השקעת מדינה משמעותית הנאמדת בעשרות אלפי דולרים לעובד. כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל שהגיע לידי "כלכליסט". את המחקר ביצעו גיא נבון ורוני פריש ממחלקת המחקר של בנק ישראל, והוא הובא עד כה לידיעתם של הגורמים המקצועיים במשרדים הרלבנטיים ולהם בלבד
מדובר במחקר שבדק את אחד החוקים הוותיקים והמרכזיים בתעשייה הישראלית ואת הפריון שהניבו ההשקעות שבוצעו על פיו בשנים 1990–1999 בראייה ארוכת טווח. המחקר מציג ממצאים מדאיגים ביותר, במיוחד בשל העובדה שמאות מיליוני שקלים ניתנים מדי שנה על ידי מרכז ההשקעות ובאמצעותו, ובשל העובדה שאין כמעט חברת תעשייתית גדולה בישראל - מטמבור ועד קוקה־קולה, מאינטל ועד אסם - שלא ניסתה בעבר לקבל או שקיבלה מענק של מרכז ההשקעות, של מיליוני עד עשרות מיליוני שקלים"
ועוד מוויקיפדיה:
הונאה: המדינה נאלצת להתמודד עם מקרים של רמאות מצד הפונים לקבלת סיוע ממרכז ההשקעות. שיטת הונאה אחת היא הגשת חשבוניות פיקטיביות, המנפחות את עלות הקמת המפעל שבו המדינה משתתפת. הגם שעוד קודם לספטמבר 1990, עת הוגדלו המענקים לשני שליש מעלות המפעל, נודעו מקרים של ניפוח הוצאות, תיקון זה הביא להרחבה של מקרי הרמאות. על השימוש בתיקון זה אמרה השופטת דליה דורנר:
|
בתאריך 10/11/12 כותרת המאמר של שוקי שדה בדה מרקר הייתה "הרווחים הכלואים/ איך נהפך החוק לעידוד השקעות הון לחוק לעידוד בעלי הון"
בהתאם לכתבה אישור חוק הרווחים הכלואים בסוף 2012 גרם לגביית מס מחברות היי טק גדולות של 3 מיליארד שקל במקום 27. מהלך זה היה עוד שלב בקיפוח עיירות הפיתוח והפריפריה שכבר בשנות ה90 הורדו מענקי ההשקעה לפריפריה מ38% ל24% ההפרש אמור היה לעבור לפיתוח הפריפריה, אך זה לא קרה.
ב 2010 הגישה התנועה למען איכות השלטון עתירה לבגץ ובו בקשה לדעת מדוע המדינה לא גובה חובות של 2.5 מיליארד שח שהועברו לחברות שקבלו מענק ולא עמדו בתנאיו. מתוך 600 חברות 90 אחוז לא קבלו בקשה להחזר.
היום עיקר ההשקעה של המדינה בחוק לעידוד השקעות הון היא בכיוון של פטור ממיסים.
הכסף הרב שהושקע ומושקע מידי שנה בקרן אינו מקדם את הפריפריה. הכסף הרב מקדם את המקורבים והמקושרים. בהעדר תכנית חלופית ממשיכה המדינה לסבסד את העסקים הקיימים ובעיקר את החברות הגדולות כמו חלק מהחברות באגוד חברות המזון .
אלו שהשקיעו מאות אלפי שקלים בגיוס לוביסטים במטרה להתאים את הצעת חוק בריאות הציבור, רפורמת הקורנפלקס, לצרכים שלהם.
לפי אתר החדשות גלובס 14 ביוני 2016 מנכלי 5 חברות המזון הגדולות ערכו פגישה סודית. מנכלי שטראוס, תנובה, אסם, יוניליוור והחברה המרכזית למשקאות קיימו היום פגישה סודית על רקע כוונת משרד הבריאות להדק את הפיקוח על פעילותן. לכאורה זו עבירה על החוק. מישהו יטפל בהם?
בוודאי שלא, נשיא התאחדות התעשיינים יעשה הכל כדי להציל אותם. מירב קריסטל ווינט, 27 ביוני 2016 מצטטת את מר ברוש:
"אני מבשל עם 7 כפות סוכר ולפחות כוס מיונז אחת. אני אוהב לשתות משקאות ממותקים. כתבו לי מה יש שם ותנו לי להחליט אם אני רוצה לשתות. מה אני ילד מפגר?! .... ולחשוב שהאדון גם היה סגן ראש עיריית ר"ג... הוא לא שמע על מגיפת הסכרת, ועל חינוך?
אי אפשר להשיג את שמות החברות המקבלות הטבות (מלבד הגדולות החייבות לדווח לבורסה) קיים חסיון על שמות החברות המקבלות תמיכה מהקרן לעידוד השקעות הון.
עצם העובדה שקיים חסיון, וזאת בחסות בית המשפט העליון, מראה כי משהו לקוי. מדוע בעידן חופש המידע תשמר בסוד ההטבה למפעלים קטנים?
שקיפות תאפשר ביקורת חינם של מפעלים מתחרים, ותאפשר ביקורת ציבורית כך שעיירות הפיתוח שעבורן נכתב החוק יוכלו לקבל את הסיוע המגיע להם. בארה"ב יש גם עמלה למלשינים כך שיש מפקחים בחינם.
בהחלט אפשר להבין ולקבל את התמיכה בחברות היי טק שמספקות עבודה עם משכורת מכובדת, נכון היה לחייב אותם לפתוח סניפים קטנים בעיירות הפיתוח.
מה שקשה לקבל זאת התמיכה הנדיבה בחברת משקאות שאינה תורמת לבריאות הציבור. מדוע המדינה צריכה לעזור למפעל כל כך מזיק. כנ"ל העזרה ליצרני החטיפים הלא בריאים.
הגיע הזמן למתן הסיוע ישירות לעידוד התעשייה והעובדים הגרים בפריפריה.
לא צריך לשבור את הכלים. צריך להפנות חלק מהתמיכה לתעשיות זעירות שיאפשרו לתושבי עיירות הפיתוח לקבל ישירות את ההטבה.
אפשר לתת את ההטבות להקמת תעשיית חפצי נוי ואמנות ופיתוח תעשיית התיירות המשולבות זו בזו .
אפשר להגיע לתוצאות מידיות בעידוד עסקים קטנים.
תעשיית התיירות היא האפיק הנוח ביותר לעזרה כספית[jb1] ישירות לתושבי הפריפריה. עיקר העזרה בבניית חדרי אירוח צמודים לבתי התושבים. בזמן שאין תיירים תנאי החיים בבית יהיו נוחים יותר.
חשוב שלא לחייב את התושבים להפוך לעוסקים מורשים מכיוון שממלא הכנסות עד 5,000 שח בחודש מהשכרת דירה פטורות ממס.
חשוב שיהיה מימון מלא למבנה תעשיה מכספי הקרן, כולל תשלום ארנונה למועצות על חשבון הקרן. מימון כזה לעסקים קטנים ולהכשרת אומנויות ימשכו אמנים וחובבי אומנות ויחזקו יישובים כמו מצפה רמון.
במקביל להקטנת הבירוקרטיה הכרוכה במתן ההטבה, חשוב להחמיר את העונשים על העבריינים המנצלים לרעה את התמיכה.
אם תהייה שקיפות במידע על מקבלי הטבות - הפיקוח הטוב ביותר יהיה של התושבים והמתחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה